זה מתחיל מקרבה ואינטימיות, או מתשוקה פיזית בין שני אנשים. הלב פועם מהר יותר, כלי הדם מתרחבים, העור מתחמם, והמוח מוצף בגל של חומרים שמשרים תחושת עונג, שלווה ושחרור.
יחסי מין. פעולה כל כך אנושית ופשוטה שמסבה לנו הנאה, רוגע וקרבה. מדהים לגלות שמאחורי הפעילות הכל-כך בסיסית הזו מסתתרת מערכת גופנית שלמה שמערבת את הלב, כלי הדם, המוח, בלוטות ההורמונים והשרירים - כולם פועלים יחד בסנכרון מדויק שמוביל לשיא אחד מושלם. איך באמת כל העסק הזה עובד? יצאנו לבדוק עם המומחים.
מאחורי האורגזמה הגברית
"המערכת המינית קשורה למעשה בשתי מערכות - מערכת המלחמה או מערכת ההילחצות והמתח, כלומר המערכת הסימפתטית, והמערכת השנייה - המערכת הפרא-סימפתטית, המערכת המרגיעה", מסביר ד"ר צחי בן ציון, פסיכיאטר ראשי של כללית מחוז דרום ומנהל המרפאה לבריאות מינית בסורוקה.
"כאשר אדם מתעורר מינית, המערכת הסימפתטית נכנסת לפעולה, מעלה את הדופק, והמערכת הפרא-סימפתטית נכנסת אף היא ומאיטה אותה, למשל, כדי לקבל זקפה טובה יותר", הוא מתאר. "צריך להיות איזשהו בלאנס בין השתיים. בסופו של דבר המערכת הפרא-סימפתטית עולה, מדכאת את המערכת הסימפתטית, ואז בשלב מסוים, בבת אחת, משתחררת המערכת הסימפתטית ונוצרת אורגזמה. אורגזמה היא בעצם הצפה - ניצחון של מערכת הלחץ על מערכת הרוגע".
התהליך הזה, כפי שמסביר ד"ר בן ציון, מורכב הרבה יותר מהחלפת תפקידים בין שתי מערכות עצבים.
"יש הגברה של הדופק, הגברה של הזיעה, הגברה של הנשימה, עלייה בלחץ הדם, התרחבות של כלי הדם, סומק, כמובן, ובמקרה של גברים - זקפה מאוד חזקה", הוא מתאר. "המוח מאותת לגוף. בהתחלה הוא אומר: 'אני רוצה מין, אני רוצה להדליק את המערכת', ואז מתחילים יחסי מין או אוננות", הוא מסביר. "במצב זה יש עלייה בעוררות מכל הסוגים, יש התכווננות לגירויים, וגירויים אחרים כמו רעש, חום או קור נעשים לא חשובים. המערכת הולכת ונדרכת ונדרכת עד לפיצוץ של האורגזמה. בקרב גברים נוצרת גם עצירה של יכולת ההשתנה", הוא מוסיף. "כל גבר יודע שאי אפשר להשתין במצב של זקפה חזקה".
בזמן שהגוף מתמלא באנרגיה, המוח לא נשאר מאחור. מאחורי כל פעימה מואצת וכל נשימה מהירה פועלת מערכת שלמה של חומרים כימיים שמעצבים את התשוקה, ההנאה והחיבור. "מופרשים סרוטונין ודופמין – סוג של מוליכים עצביים", מסביר ד"ר בן ציון. "דופמין קשור ברצייה וסרוטונין קשור בהנאה ובהנעה. זה משתנה בין גבר לאישה. המוח של הגבר עובד קצת אחרת. הרשת המוחית שקשורה בתוקפנות ובפעילות מוטורית בזמן סקס יותר פעילה".
במקביל לשינויים שמתרחשים בלב, במוח ובמערכות העצבים, גם מערכת הרבייה הגברית נכנסת לפעולה מדויקת ומתואמת. כל בלוטה, צינור ותא ממלאים את תפקידם כחלק מתהליך אחד רציף שמוביל לשפיכה.
"נוזל הזרע של הגבר מיוצר בבלוטה שנקראת הערמונית", מסביר ד"ר בן ציון. "היא נמצאת קדמית לשלפוחית השתן, ומייצרת את רוב נוזל הזרע. בנוסף, ישנן בלוטות קטנות יותר שממוקמות סביב השופכה ומייצרות את נוזל הקדם-שפיכה, מה שנקרא בסלנג Pre-cum", הוא מפרט. "זהו נוזל שתפקידו לשמן את המערכת ולאפשר לזרעונים מסלול נוח החוצה".
בשלב השפיכה, מתערבבים יחד שלושת המרכיבים - נוזל הזרע מהערמונית, הנוזל מהבלוטות הסמוכות ותאי הזרע עצמם שיוצרו באשכים ואוחסנו ביותרת האשך. "הכול נורה קדימה בעוצמה", אומר ד"ר בן ציון. "ההתזה של הזרע כוללת את היציאה מכל המערכת: מהפרוסטטה, יותרת האשך והבלוטות שמסביב לשופכה. זה תהליך אחד מתואם".
ונעבור לנשים
גם בגוף האישה מתרחשת תגובה שלמה ומורכבת לא פחות. בעוד אצל גברים זרימת הדם מתמקדת באיברי המין ומובילה לזקפה, אצל נשים היא מאפשרת את תחושת החום, הרכות והפתיחות שמאפיינות עוררות מינית, והיא למעשה אחד התנאים המרכזיים לקיום יחסי מין נעימים, ללא כאב וללא תחושת יובש.
"בזמן גירוי מיני יש כאמור עלייה בזרימת הדם, בקצב הלב ובתפוקה שלו, הרחבה של כלי הדם. ברגעים האלה הרבה מאוד דם מוזרם לאזור האגן ולרקמות הנרתיק והדגדגן", מסבירה ד"ר שירה דבש, מומחית לרפואת נשים בכללית במחוז דן־פ"ת ומנהלת מרפאת עריה ולדן, העוסקת בטיפול בנשים שחוות כאבים בזמן יחסי מין.
לדבריה, בעקבות השינויים הללו מתרחשת גם עלייה באלסטיות של רקמת הנרתיק, המאפשרת גמישות והסתגלות לתהליך החדירה. בנוסף, מתרחשת הפרשה טבעית שמאפשרת את הסיכוך הדרוש לקיום יחסים נעימים. "יש בלוטות באזור הנרתיק שבעצם המטרה העיקרית שלהן היא לייצר איזשהו סיכוך, שמאפשר קיום יחסים לא כואבים", מתארת ד"ר דבש. "בזמן הגירוי המיני יש הפרשת סיכוך לפני שמתבצעת החדירה בפועל. גם זה חלק מהסיבה שהנושא של 'משחק מקדים' או קיום יחסים מתוך עוררות מינית הוא דבר מאוד חשוב לקיום יחסים בצורה נעימה וללא כאבים.
6 צפייה בגלריה
נשים שמקיימות יחסים באופן קבוע מדווחות על תחושת חיוניות, אנרגיה ורוגע. ד"ר שירה דבש
(צילום: אלבום פרטי)
היא מוסיפה: "כשגבר לא מעוניין – אין לו זקפה, אך כשאישה לא מספיק מגורה מינית, אז אמנם החדירה מתבצעת טכנית, אבל ברגע שאין לנו את זרימת הדם המוגברת, את הסיכוך הטבעי שמופרש ואת העלייה באלסטיות של העור והנרתיק, אז בעצם יחסי המין לא מתבצעים בצורה נעימה, ובמקרה היותר חמור - אפילו כואבת ולא מתאפשרת".
בכל הנוגע לאורגזמה, גם אצל נשים מתרחשת תגובה גופנית שלמה: "בזמן אורגזמה יש כיווץ של השרירים ברצפת האגן ושל הרחם", אומרת ד"ר שירה דבש. "מדובר בשיא של הגירוי המיני, ושבעצם כל אותם תהליכים שדיברנו עליהם מתרחשים ביתר בזמן הזה - גם מבחינת עלייה בדופק ובתפוקת הלב, וגם בשיא ההרחבה של כלי הדם והעלייה של זרימת הדם לאזור האגן".
הפער הגדול בין גברים לנשים: מה קורה כשהאורגזמה חולפת?
וכמו כל סיפור טוב, כמו שכולנו יודעים ומכירים, גם הסיפור הזה מגיע לשיא. רגע קצר שבו הגוף כולו מתכווץ ומתפרץ, הלב פועם במהירות שיא, והנפש חווה הצפה של עונג, שחרור ורוגע בעת ובעונה אחת. זו נקודת השיא של המערכת המינית - האורגזמה, שבה כל המנגנונים הפיזיים והכימיים פועלים בהרמוניה מושלמת לרגע אחד בלבד, לפני שהכול מתחיל להירגע.
"לאחר השיא מגיע שלב הרגיעה", מסביר ד"ר בן ציון. "לאחריה יש מה שנקרא חזרה לשגרה - הדופק יורד, יש הרפיה של השרירים, ירידה בקצב הלב, ירידה בקצב הנשימות וחזרה לנורמה".
6 צפייה בגלריה
אחרי האורגזמה, נשים רוצות פעם נוספת, גברים רוצים לישון. יחסי מין
(צילום: shutterstock)
"כאשר הגירוי המיני אינו מסתיים באורגזמה, עלולה להיווצר תחושת כאב ממשית", אומרת ד"ר דבש. "אנחנו יודעים שלעיתים נשים שלא מצליחות להגיע לאורגזמה לאחר גירוי מיני ממושך סובלות מכאבי בטן", היא מסבירה. "זה המקבילה הנשית לתופעה הגברית של 'כאב אשכים' אבל בעצם מדובר בגודש של איברי האגן. זרימת הדם המוגברת לא מגיעה לשחרור ברגע שאין הגעה לאורגזמה, ואין הרחבה של כלי הדם והשחרור של הנוזל שהצטבר. זה באמת יכול לגרום ממש לכאבים. הגודש הזה של הנוזל מתפנה במשך שעות, ולפעמים יש נשים שמתארות שהן מרגישות במשך שעות כאבים בבטן התחתונה. וזה הרבה פעמים קשור לזה שיש גירוי מיני עצום אבל אין אורגזמה".
זה גם הרגע שבו מתגלה ההבדל הקלאסי בין המינים. "אחרי האורגזמה הגברית יש ירידה בכוח לקיים יחסי מין בגלל השחרור הסימפתטי. יש רצון לישון. המון פעמים זו תלונה של בנות זוג: 'איך הוא נרדם אחרי יחסי מין?’", מגלה ד"ר בן ציון. חשוב לדעת שאצל גברים לאחר האורגזמה מגיעה תקופה רפרקטורית שהיא, בתרגום פשוט, תקופה למנוחה. משך התקופה עולה עם הגיל: כמה דקות אצל נער צעיר עד כמה שעות אצל קשיש. בתקופה הזו לא מתאפשרת עוררות חוזרת. אצל נשים, לעומת זאת, לא קיימת תקופה כזו בכלל או שקיימת תקופה קצרה מאוד, כך שעקרונית מייד לאחר האורגזמה אישה כשירה להתחלה חדשה".
סקס הוא התרופה של הטבע
אחרי שהאקט המיני הסתיים ממשיכים לפעול מתחת לפני השטח אינספור תהליכים קטנים שמיטיבים עם הבריאות. לא במקרה מדענים טוענים היום שיחסי מין הם אחת הדרכים הפשוטות והנעימות לשמור על בריאות טובה.
"אנחנו יודעים שלקיום יחסי מין יש השפעות חיוביות רבות על הבריאות", אומרת ד"ר דבש. "קשה להפריד בין הפיזיולוגי לנפשי, כי הכול הולך יחד. בזמן קיום יחסי מין, ובמיוחד בזמן אורגזמה, יש שחרור של הורמונים מיטיבים - דופמין, אוקסיטוצין, אנדורפינים – שהם למעשה משככי כאב טבעיים. השפעתם נמשכת גם שעות וימים אחרי, ומשפיעה על כלל מערכות הגוף.
"במחקר רחב היקף שבו עקבו אחרי גברים במשך עשר שנים נמצא כי מי שקיימו יחסי מין בתדירות גבוהה, סביב מאה אורגזמות בשנה, כלומר אחת כל ארבעה ימים בממוצע - היו בעלי סיכון נמוך יותר להתקפי לב ולתחלואה לבבית"
"יש תחושת רוגע, שלווה וישנוניות שמגיעה אחרי יחסי מין, ואנחנו יודעים כמה שינה איכותית חשובה לבריאות, לזיכרון ולתפקוד הקוגניטיבי. קיום יחסים בתדירות קבועה, אפילו כמה פעמים בשבוע, יכול להיות ממש טיפול טבעי לבעיות שינה, וגם לתחושת מתח נפשי. זה מסייע גם לשיכוך כאבים כרוניים - כאבי ראש, גב, מפרקים בזכות האנדורפינים שמופרשים. בנוסף, קיום יחסי מין קבועים תורם לבריאות הלב וכלי הדם: הוא משפר זרימת דם, מסייע לאיזון לחץ הדם, ואף נמצא כמפחית סיכון לתחלואה קרדיאלית".
אם נדמה לכם שההשפעה הזו רלוונטית רק לצעירים - תחשבו שוב. ד"ר דבש מסבירה כי פעילות מינית סדירה משחקת תפקיד חשוב במיוחד אצל נשים בגיל המעבר. "אחרי הפסקת הווסת יש ירידה טבעית ברמות האסטרוגן, שמשפיעה על האלסטיות של רקמות הנרתיק ועל יכולת הסיכוך שלהן. כשאין פעילות מינית לאורך זמן, הרקמה עלולה לאבד מגמישותה ואף לעבור תהליך של היצרות.
"מגיעות אליי נשים שלא קיימו יחסים עשר שנים, ולפעמים יש היצרות מאוד משמעותית של הנרתיק ושל פתח הנרתיק. כשהן מחליטות שהן רוצות לטפל בזה, הן אומרות: 'חבל שלא באתי לפני עשר שנים'. אחרי עשור, הטיפול הרבה יותר קשה, ולא תמיד מגיעים לתוצאות אופטימליות, כי הרקמה עוברת התנוונות שעלולה להיות בלתי הפיכה. יחסי מין קבועים מסייעים לשמור על האלסטיות, מונעים יובש וכאב בזמן יחסים, ומשמרים את התפקוד הטבעי של האזור".
היא מוסיפה כי גם תסמיני גיל המעבר הנפוצים - עייפות, ירידה במצב רוח, הפרעות שינה וזיכרון עשויים להשתפר הודות לפעילות מינית סדירה. "קיום יחסים גורם לעלייה בהורמונים שמסייעים באיזון מצב הרוח ומחזקים את מערכת העצבים. נשים שמקיימות יחסים באופן קבוע מדווחות לא פעם על תחושת חיוניות, אנרגיה משופרת ורוגע פנימי".
גם ד"ר בן ציון מסכים. "פעילות מינית מפחיתה את רמות הקורטיזול, הורמון הסטרס, ומעלה את הורמוני השמחה והחיבור. היא גם מסייעת ביצירת כלי דם חדשים, בהורדת לחץ דם, ובשיפור פרופיל השומנים בדם, כולל ירידה בכולסטרול ה'רע' והעלאה של הכולסטרול ה'טוב'.
"באנגליה נערך מחקר רב-שנתי רחב היקף שבו עקבו אחרי גברים במשך עשר שנים ובחנו מדדים של תחלואה ותמותה. נמצא כי מי שקיימו יחסי מין בתדירות גבוהה, סביב מאה אורגזמות בשנה, כלומר אחת כל ארבעה ימים בממוצע - היו בעלי סיכון נמוך יותר להתקפי לב ולתחלואה לבבית".
בנוסף, לדבריו, קיום יחסי מין באופן קבוע משפר גם את תפקוד מערכת החיסון. "הם מגבירים ייצור נוגדנים וחיזוק חסינות תאית. אפשר לומר שהטבע בנה את המערכת הזו לא רק כדי להתרבות, אלא כדי לתגמל את הגוף על שמירה על פעילות מינית תקינה. מי שמקיים יחסים בצעירותו לרוב שומר על תפקוד מיני גם בזקנה – כמו שאומרים: 'Use it or lose it'".
מאחורי כל המחקרים והמדדים, יש גם את ההיבט האנושי: הבריאות המינית, אומרת ד"ר דבש, היא לא רק עניין של הורמונים וזרימת דם – אלא של קשר, מגע ואיכות חיים. "יחסי מין הם חלק בלתי נפרד מהבריאות הכוללת שלנו, לא רק אינטימיות או תשוקה. הם שומרים על המערכת הגופנית, מחזקים את הנפש ומעניקים תחושת קרבה שהיא חיונית לבריאות רגשית. כמובן, הכול צריך להיות מתוך רצון והנאה של שני הצדדים. כשיש קושי, בין אם זה כאב, יובש או ירידה בחשק, לא כדאי להתעלם אלא לטפל. הגוף זוכר, והרקמות מגיבות. יחסי מין הם לא חובה, זה לא שאני ממליצה לעשות את זה בכוח כדי לשפר תפקודי לב, אבל אני כן אומרת – לא להזניח את הנושא הזה. אם יש קשיים – יש לטפל".
אוננות מול סקס
עם זאת, כמו שהמציאות מלמדת אותנו לא פעם, לא תמיד הכול עובד כמו בספרי האנטומיה. מערכת המין האנושית היא מנגנון מורכב ורב-שכבתי, שמערב מספר מערכות, ולכן כמעט כל בעיה רפואית, גם כזו שנראית לכאורה לא קשורה, עלולה להשפיע עליו. בין אם מדובר במחלות כרוניות, חוסר איזון הורמונלי, עייפות, מצבי דחק או אפילו תרופות מסוימות - כל אחת מהן יכולה לשבש את האיזון העדין שמאפשר עוררות, הנאה ותפקוד מיני תקין, אצל גברים ונשים כאחד.
"אישה צריכה שני תנאים לקיום יחסי מין טובים: נרתיק פתוח וראש פנוי. כל דבר שפוגע באחד מהם – משפיע על התפקוד"
"כל בעיה גופנית או נפשית עלולה לפגוע בתפקוד המיני אצל גברים", אומר ד"ר בן ציון. "כל דבר שמוריד את רמות הטסטוסטרון - יתר לחץ דם, מחלות ריאה כרוניות, גידולים, חוסר תפקוד של בלוטת התריס, בעיות מטבוליות כמו כולסטרול גבוה, סוכרת, מחלות נוירולוגיות וגם מצבים נפשיים כמו דיכאון או חרדה - כולם עלולים להשפיע על התפקוד המיני. לכן, כשגבר צעיר ובריא לכאורה מגיע עם בעיה בתפקוד, חשוב לבדוק האם מאחוריה מסתתרת מחלה בסיסית כמו סוכרת או יתר לחץ דם. למעשה, זו לפעמים הסימפטום הראשון שלהן". הוא מוסיף כי "המחלה שמביאה הכי הרבה גברים צעירים למרפאה בגלל הפרעה בתפקוד מיני היא סוכרת. אחריה - כולסטרול גבוה ויתר לחץ דם".
גם אצל נשים, אומרת ד"ר דבש, מנעד הגורמים רחב מאוד. "כמעט כל דבר יכול להשפיע. כמו שד"ר בן ציון אומר - אישה צריכה שני תנאים לקיום יחסי מין טובים: נרתיק פתוח וראש פנוי. כל דבר שפוגע באחד מהם – משפיע. הפרעות מצב רוח, בעיות שינה, כאבים כרוניים, תרופות מסוימות, ירידה ברמות אסטרוגן - אם בגלל גיל המעבר או הנקה ממושכת, וגם גורמים פיזיים כמו בעיות עור, היצרות של הנרתיק בעקבות פרוצדורות, הקרנות או טיפולים - כולם יכולים לפגוע ביכולת לקיים יחסים ללא כאב".
"צריך לזכור שהפרעות בתפקוד המיני הן תופעה מאוד שכיחה", מוסיף ד"ר בן ציון. "בערך שליש מהגברים והנשים בישראל סובלים מהפרעה בתפקוד המיני, ובכל זאת לא פונים לטיפול – וחבל. ואם יש בעיה, כדאי לפנות לרופא. יש שפע של טיפולים". והנה טיפ אחד ראשון ממנו: לדבריו, כדי שהמערכת תתפקד היטב, היא זקוקה לסביבה רגועה.
“באופן עקרוני, צריך להגיד שהמערכת בנויה לעשות סקס בתנאי שלווה. אנחנו יודעים שכשגברים נמצאים בלחץ ויש להם עודף אדרנלין, או שלא תהיה זקפה בכלל או שתהיה שפיכה מהירה. אצל נשים לא תהיה התרחבות של איברי המין ולא תתרחש אורגזמה. המערכת בנויה לתפקוד טוב כאשר יש רוגע ושלווה".
ומה קורה כשאין לנו שום פרטנר בשלוף וכל שנשאר לנו הוא אוננות? עד כמה היא באמת שונה מקיום יחסי מין והאם יש לה את אותן יתרונות בריאותיים? ד"ר בן ציון מסביר כי על אף שבשני המקרים מתרחשת אותה תגובה גופנית בסיסית, ההשפעה על הגוף והנפש שונה לגמרי, ומציע לראות בהם שני קצוות של אותה מערכת ביולוגית, אך עם הבדל מהותי בחוויה ובתוצאה.
"וודי אלן אמר: 'אוננות זה יחסי מין עם הבן אדם שאני הכי אוהב'", הוא מזכיר בחיוך. "עם זאת, בעיקרון, יחסי מין מרגישים יותר משמעותיים מאוננות. אנחנו רואים שאוננות מוגזמת קבועה עלולה לגרום לפגיעה בתפקוד המיני, בעיקר בגלל גירוי יתר, טכניקת האוננות, או השימוש בפורנו שיוצר הקהיה מסוימת של הרגישות המינית. נכון שגם במהלך אוננות אתה משחרר אוקסיטוצין – אבל את מי תחבק? את המחשב? לעומת זאת, במערכת יחסים רומנטית אתה מתחבק, וזה נותן תחושה של שלווה".
לדבריו, ההבדל טמון גם בעומק החוויה: "היכולת להנאה והשחרור של חומרי המוח הולכים בדרגות. אוננות זו הדרגה הנמוכה ביותר, יחסי מין מזדמנים זו הדרגה השנייה, וביחסי מין בתוך מערכת רומנטית זו הדרגה השלישית, מבחינת היכולת לחוות השפעה מתמשכת של הנאה. ככה אנחנו בנויים. לא טוב היות האדם לבדו - זה כנראה נכון".
וכמו בכל דבר הקשור בגוף ובנפש, גם כאן הכול מתחיל באיזון. מיניות בריאה, הוא מסכם, אינה נמדדת רק בתדירות או בטכניקה, אלא בתחושת הקירבה, ההרפיה והקשר האנושי שנוצרים סביב המעשה. הגוף אולי מגיב באופן כימי, אבל הלב והמוח – הם שמעניקים לחוויה את משמעותה.
"בסוף", הוא אומר, "מיניות טובה ובריאה היא לא רק עניין של תפקוד, אלא של חיבור. זו מערכת מתוחכמת מאוד, אבל גם פשוטה. כשאנחנו רגועים, נינוחים ובקשר טוב עם עצמנו ועם האחר, הכול עובד טוב יותר".
